החלטה בתיק סע"ש 29320-07-12

1.         עניינה של החלטה זו היא בקשת הנתבע שבית הדין יחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע היה ותביעת התובע תידחה.

2.         לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי כי דינה להידחות.

חיובו של תובע ליתן ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הצד שכנגד אינו דבר שבית הדין יורה עליו בשגרה, שכן יש בכך כדי לפגוע בזכותו החוקתית של התובע לגישה לערכאות ובזכות הקניין שלו. כלל זה יחול גם כאשר התובע הינו עובד זר. במקרה של תובע שכזה, חיובו בהפקדת ערובה מותנה בכך שהנתבע יוכיח אחד מאלה: שהתביעה מופרכת על פניה; ייגרם לנתבע נזק של ממש עקב ניהול התביעה; התובע לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקות של בית הדין.

3.         בענייננו, לא שוכנעתי כי הנתבע עמד בנטל להוכיח כי יש מקום להטלת ערובה כמבוקש על ידו. ראשית, תביעת התובע היא לתשלום זכויות סוציאליות, לאמור: הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה שנתית, ביטוח פנסיוני וזכויות נוספות מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות. למקרא כתבי הטענות, לא התרשמתי שתביעתו של התובע הינה מופרכת וכי אין לתובע סיכויים לזכות בה. שנית, הנתבע טען כי מאחר שהתובע עזבה את הארץ, ושוהה בתיאלנד, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לגבות את הכספים שייפסקו לחובתו. אולם, לא שוכנעתי כי ייגרם נזק של ממש לנתבע עקב ניהול התביעה. שלישית, אין טענה כי התובע לא קיים חיוב פסוק שהוטל עליו בעבר על ידי בית הדין, אלא שקיימות תהיות לגבי תוקפו של ייפוי הכוח וכשירותו.

4.         לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי אין להיעתר לבקשה. 

5.         הבקשה נדחית.

הנתבע ישא בהוצאות התובע בגין בקשה זו בסך 700 ש"ח שישולמו לידיה תוך 30 ימים מעת שתומצא החלטה זו לנתבע. 

ניתנה היום, כ"ג אדר תשע"ג, ( 05 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: